גני אשכול בינוי ופיתוח בישראל 2001 בע" ואח' נ' שטיל ואח'

נתבעים 1 . זאב שטיל ( ניתן פסק דין ) 2 . טובה שטיל ( ניתן פסק דין ) 3 . נתן פיקהולץ

פסק דין

1.התביעה המונחת בפניי עניינה בערבות שניתנה על ידי נתבע מס' 3 כפי שיפורט להלן, והמחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה מה היה אומד דעתם של הצדדים לגבי הערבות הנ"ל.

2.להלן העובדות הצריכות לעניין:

תובע מס' 2 מר רינגל שמואל עוסק בתחום הבניין מזה עשרות שנים ( להלן "התובע" ).

בשנת 2000 פגש התובע את נתבע מס' 1 מר זאב שתיל, אשר הציג את עצמו כמתווך במשרד תיווך ( להלן "מר שתיל" ).

בשנת 2001 הכיר מר שתיל לתובע את נתבע מס' 3 מר נתן פיקהולץ, העוסק בתחום היזמות ( להלן "הנתבע" ), ובין התובע והנתבע, נרקמה, בין החודשים ינואר עד מרץ 2001, מערכת של שיתוף פעולה עסקי לגבי שלושה פרויקטים כדלקמן:

א.בניית מקבצי דיור על קרקעות ציבוריות שבבעלות ההסתדרות.

בגין פרויקט זה נחתם בין הצדדים הסכם שותפות ביום 18.3.01, אולם הסכם זה לא יצא אל הפועל, מחמת אי זכייתה של חברת מ. ערן בנייה ואחזקות בע"מ שהיתה בבעלות הנתבע, במכרז.

ב.עסקת קומבינציה על המקרקעין הידועים כגוש 11012 חלקה 10 בקרית אתא, שהוא הפרויקט הרלוונטי לענייננו, ועליו יורחב בהמשך ( להלן "פרויקט קרית אתא" ).

גם פרויקט זה לא יצא אל הפועל.

ג.רכישת שני מגרשים ברחוב דבורה בקרית מוצקין במטרה לאחדן ולבנות על שתי החלקות במשותף.

גם פרויקט זה לא יצא אל הפועל לאחר שהתברר לנתבע כי לא ניתן לסכם את הרכישה סימולטנית עם שני בעלי המגרשים.

3.פרויקט קרית אתא

בחודש 3/01 פנה מר שתיל אל התובע והנתבע והציע להם לתווך ביניהם לבין בעלי המקרקעין הידועים כחלקה 10 בגוש 11012 בקרית אתא, לשם חתימה על עסקת קומבינציה לבניית מבנה מגורים, תמורת תשלום דמי תיווך בגין הפרויקט ושיווקו, סך של 120,000 דולר.

לאחר שבחנו את תנאי העסקה ונפגשו עם בעלי המגרש, סיכמו התובע והנתבע, לטענת הראשון, על הקמת חברה משותפת שבאמצעותה יבוצע הפרויקט.

כהכנה לחתימת ההסכם עם בעלי המגרש, ייסד התובע ביום 28.3.01 באמצעות חברה שבבעלות אשתו, את חברת גני אשכול בינוי ופיתוח בישראל 2001 בע"מ, שהיא תובעת מס' 1 בתביעה דנן ( להלן "החברה" ), וסוכם לטענתו על העברת 50% ממניותיה של החברה על שם הנתבע, מיד לאחר החתימה על העסקה.

4.ביום 29.3.01 נחתם בין החברה לבין מר שתיל באמצעות אשתו, הסכם לתשלום דמי תיווך, על פיו התחייבה החברה לשלם לגב' שתיל דמי תיווך בסך של 120,000 דולר. מר שתיל ערב להתחייבויות אשתו על פי ההסכם.

באותו מעמד, ועל רקע דרישתם של ה"ה שתיל לקבל מקדמה על חשבון דמי התיווך בסך של 25,000 דולר, נחתם בין החברה לבין שתיל, בתיאום עם התובע והנתבע על פי הנטען, הסכם הלוואה על פיו סכום כי החברה תלווה לה"ה שתיל את הסכום הנ"ל, ובמידה ותיחתם עסקת הקומבינציה, יהווה הסכום הנ"ל מקדמה על חשבון דמי התיווך המוסכם.

5.הואיל ובאותה עת לא היו לחברה אשר הוקמה יום קודם לכן, אמצעים למימון ההלוואה, סוכם כי התובע ילווה לחברה את הסכום הנ"ל, ובאותו היום נערך פרוטוקול של אסיפת הדירקטוריון של החברה לאישור נטילת ההלוואה הנ"ל.

באסיפה הנ"ל נכחו התובע והנתבע, וההחלטה שנתקבלה בה היא העומדת במרכז המחלוקת בין הצדדים כפי שיפורט להלן, ומפאת חשיבותה אצטט את תוכנה כדלקמן: